הדרור לחופש היצירה והבחירה
הגוונים צובעים את חיינו בצורה סימבולית במין קוד המוסכם על כולם.
צבע לכל מצב רוח, גוון לכל פינה.
בעולם דיגיטלי אסטטי שבו המודרניזציה השתלטה על חיינו, קיים פיתרון
עיצובי לכל דבר.
קליק אחד על עכבר המחשב צובע ומשנה את גוון הקיר, ספה, טקסטיל
הבית ובעצם מה לא?
תבחר! תדמיין! יש גוון לכל חלום. מכונת האשליות פועלת במלוא מרצה.
בין כל אלה משתחל לו המכחול, שעוד לא הספיק לומר את המילה האחרונה.
בין כתם שמן אחד למשנהו, משיחת מכחול, מערבב הוא שוב את הצבעים
וטורף את הקלפים. המלך הבלתי מעורער של האומנות בכל הזמנים.
האומנות של היום משמרת את הפינה האינטימית בבית.
האוטנטיות שבתנועת המכחול "מסגירה" את כתב ידו הייחודי של האמן
המבדיל אותו מהשאר.
הטכנולוגיות של היום מאפשרות שילוב בין חומרים טבעיים לתעשייתיים
בכל הקשור לעיצוב, הציור/ אומנות באים כעיצוב משלים למכלול כולו.
אם כן, איזה אומנות "נכון" לשלב ואיכן?
בחיפוש אחר תשובה חד משמעית הגעתי לכמה אפשרויות, לכל אחת מהן
האמת שלה.
לפינת אוכל, החלל הציבורי בבית, איכן שמתכנסת כל המשפחה או לחלופין
משמשת כפינת אירוח, ניבחר ציור שלו, המאפשר למזון "להחליק" ליעדו
ברוגע ושלווה במהלך הארוחה.
הגוונים יהיו בהירים, מעושנים, טקסטורות אחידות, זרימה והרמוניה יאפיינו
את הציור.
גם בחדרי השינה ניתן להמשיך את הרוגע בגוונים בהירים: שמנת, תכלת, פסטליים
לסוגיהם, ניתן "לתבל" בגווני הזהב והכסף באביזרים מעוצבים משלימים, נרות
מסגרות, טקסטיל רך ישמשו כתפאורה נהדרת להשלמת המראה.
האווירה השלווה נשמרת ומעניקה רוגע לפינה המשמשת מפלט מהמולת היום.
אוהבי הגוונים החמים ישלימו את האווירה ע"י ציור בגווני אדום בורדו, חום "אומברה",
"סיינה", ליצירת מראה רומנטי. גם כאן הזהב יכול לשדרג את המראה הכללי בצורת
אביזרים משלימים.
המראה העורבני הנקי מעוקצה נפוץ לאחרונה בבתים, דירות, חללים עסקיים, מסעדות.
לבן בוהק, בטון מוחלק, שימוש בלקות שונות, זכוכית,אלומיניום טבעי מראות מעוצבות הם חלק מהדרכים להשגת מראה היי-טק, המשדר תחושה עתידנית מעודכנת.
יצירה בגוונים אדומים, "אדום וורמיליון/ קדיום" היא התשובה הדרמטית ליצירת איזון בין
המראה המודרני הקר, לבין החום האנושי, סביבת מחייה.
מראה הכפרי נוסטלגיה בצורת שדה תבואה חרוש, אבני סיליקט ריצפת אבן טבעית,
קורות עץ מסילה צבועות חום, ריהוט קש בגוון מייפל טבעי, טקסטיל שמנת פשתן
ועצי זית ניבטים לבחוץ.במילה אחת- טוסקנה. די בזאת כדי לחוש את אווירת האומנות שתשתלב בסביבה הכפרית. גווני ירוק זית, אוקר, שמנת, תכלת אפרפר, חום סיינה, ומאידך גיסה הכתום והזהב כמאזנים את האווירה הכפרית השלווה.
אופנות מכתיבות לנו צורות התנהגות, ולכל אחד מאיתנו הנטייה האישית לו.
עיתים אני מוצאת לנכון לשלב חומים עם טורקיז, אפור לבן כסוף עם אדום,
ומה שהיה מוקצה בעבר, זהב וכסוף- חיים כיום בשלום בכפיפה אחת יחדיו,
בעולם האומנות והעיצוב הגבולות היטשטשו לכדי גלובליזציה אחת פורצת דמיון.
מה שמעניק לנו דרור לחופש היצירה והבחירה.
רוני בקשי
ציירת, מעצבת. | 
 "מאמר מס' 1")
